מסורת התוספתא על שבת 17 פרקים

מסורת התוספתא על שבת ז׳

« מסורת התוספתא על שבת ו׳:י״ח מסורת התוספתא על שבת ח׳:א׳ »

2 שבת פתח ↗

״דּוּנוּ דַּנַּי״ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין ״דָּן״ אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן״.

6 שבת פתח ↗

הָאוֹמֵר ״גַּד גַּדִּי, וּסְנוּק לָא אַשְׁכִּי וּבוּשְׁכִּי״ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״גַּד״ אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן״. הוּא בִּשְׁמָהּ וְהִיא בִּשְׁמוֹ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. ״דּוּנוּ דַּנַּי״ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין ״דָּן״ אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן״. הָאוֹמֵר לְעוֹרֵב ״צְרַח״, וּלְעוֹרֶבְתָּא ״שְׁרִיקִי וְהַחֲזִירִי לִי זְנָבִיךְ לְטוֹבָה״ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הָאוֹמֵר ״שַׁחֲטוּ תַּרְנְגוֹל זֶה שֶׁקָּרָא עַרְבִית״ וְ״תַרְנְגוֹלֶת שֶׁקָּרְאָה גַּבְרִית״ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. ״אֶשְׁתֶּה וְאוֹתִיר, אֶשְׁתֶּה וְאוֹתִיר״ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הַמְבַקַּעַת בֵּיצִים בַּכּוֹתֶל, וְהַטָּח בִּפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. וְהַמֵּגִיס בִּפְנֵי אֶפְרוֹחִים — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הַמְרַקֶּדֶת, וְהַמּוֹנָה שִׁבְעִים וְאֶחָד אֶפְרוֹחִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יָמוּתוּ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הַמְרַקֶּדֶת לְכוּתָּח, וְהַמְשַׁתֶּקֶת לַעֲדָשִׁים, וְהַמְצַוַּוחַת לִגְרִיסִין — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הַמַּשְׁתֶּנֶת בִּפְנֵי קְדֵירָתָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְבַּשֵּׁל מְהֵרָה — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. אֲבָל נוֹתְנִין קֵיסָם שֶׁל תּוּת וְשִׁבְרֵי זְכוּכִית בִּקְדֵירָה בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְבַּשֵּׁל מְהֵרָה, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בְּשִׁבְרֵי זְכוּכִית מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. תָּנוּ רַבָּנַן: נוֹתְנִין בּוּל שֶׁל מֶלַח לְתוֹךְ הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתָּאִיר וְתַדְלִיק. וְנוֹתְנִין טִיט וְחַרְסִית תַּחַת הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתַּמְתִּין וְתַדְלִיק. אָמַר רַב זוּטְרָא: הַאי מַאן דִּמְכַסֵּי שְׁרָגָא דְּמִשְׁחָא וּמְגַלֵּי נַפְטָא קָעָבַר מִשּׁוּם ״בַּל תַּשְׁחִית״. ״חַמְרָא וְחַיֵּי לְפוּם רַבָּנַן״ — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, וְעַל כׇּל כּוֹס וָכוֹס שֶׁהֵבִיא אָמַר: ״חַמְרָא וְחַיֵּי לְפוּם רַבָּנַן, חַיֵּי וְחַמְרָא לְפוּם רַבָּנַן וּלְפוּם תַּלְמִידֵיהוֹן״. הדרן עלך במה אשה מַתְנִי׳ כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּשַׁבָּת: כׇּל הַשּׁוֹכֵחַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. הַיּוֹדֵעַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה — חַיָּיב עַל כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה — חַיָּיב עַל כׇּל

12 סנהדרין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״מְנַחֵשׁ״ – זֶה הָאוֹמֵר: ״פִּתּוֹ נָפְלָה מִפִּיו״, ״מַקְלוֹ נָפְלָה מִידּוֹ״, ״בְּנוֹ קוֹרֵא לוֹ מֵאַחֲרָיו״, ״עוֹרֵב קוֹרֵא לוֹ״, ״צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ״, ״נָחָשׁ מִימִינוֹ״, וְ״שׁוּעָל מִשְּׂמֹאלוֹ״.

15 ברכות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: מַמְשִׁיכִין יַיִן בְּצִנּוֹרוֹת לִפְנֵי חָתָן וְלִפְנֵי כַּלָּה, וְזוֹרְקִין לִפְנֵיהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל לֹא גְּלוּסְקָאוֹת לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלָא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

16 סנהדרין פתח ↗

דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּתַנְיָא: שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים, וְלֹא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי – הֵיכִי שָׂרְפִינַן? וְהָכְתִיב: ״וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ״! אֶלָּא, כֵּיוָן דִּכְתִיב שְׂרֵיפָה בְּאוֹרָיְיתָא, דִּכְתִיב: ״וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ וְגוֹ׳״, לָאו מִינַּיְיהוּ קָא גָמְרִינַן. וְהָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דִּכְתִיב סַיִיף בְּאוֹרָיְיתָא, לָאו מִינַּיְיהוּ קָא גָמְרִינַן.

16 עבודה זרה פתח ↗

גּוּפָא: שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים וְגוֹ׳״, וּכְשֵׁם שֶׁשּׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים, כָּךְ שׂוֹרְפִין עַל הַנְּשִׂיאִים.

17 מסכת שמחות פתח ↗

שורפין ומעקרין לפני מלכים ואין חוששין משום דרכי האמורי . כל עיקור שיש בו טריפה אסור באכילה ומותר בהנאה וכל עיקור שאין בו טריפה מותר באכילה ואצ"ל בהנאה ואיזו היא טריפה מן הארכובה ולמעלה

19 שבת פתח ↗

לְאִשָּׁתָא תִּילְתָּא — לַיְיתֵי שִׁבְעָה סִילְוֵי מִשִּׁבְעָה דִּיקְלֵי, וְשִׁבְעָה צִיבֵי מִשִּׁבְעָה כְּשׁוּרֵי, וְשִׁבְעָה סִיכֵּי מִשִּׁבְעָה גְּשׁוּרֵי, וְשִׁבְעָה קִיטְמֵי מִשִּׁבְעָה תַּנּוּרֵי, וְשִׁבְעָה עַפְרֵי מִשִּׁבְעָה סֻנְרֵי, וְשִׁבְעָה כּוּפְרֵי מִשִּׁבְעָה אַרְבֵי, וְשִׁבְעָה בּוּנֵי כַּמּוֹנֵי, וְשִׁבְעָה בִּינֵי מִדִּיקְנָא דְכַלְבָּא סָבָא, וְלִצְיְירִינְהוּ בַּחֲלָלָא דְבֵי צַוְּארָא בְּנִירָא בַּרְקָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְאִשָּׁתָא צְמִירְתָּא — לִישְׁקֹל סַכִּינָא דְּכוּלֵּהּ פַּרְזְלָא, וְלֵיזִיל לְהֵיכָא דְּאִיכָּא וַורְדִּינָא, וְלִיקְטַר בֵּיהּ נִירָא בַּרְקָא. יוֹמָא קַמָּא, לִיחְרוֹק בֵּיהּ פּוּרְתָּא וְלֵימָא: ״וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה׳ אֵלָיו וְגוֹ׳״. לִמְחַר, לִיחְרוֹק בֵּיהּ פּוּרְתָּא וְלֵימָא: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה״. לִמְחַר, לִיחְרוֹק בֵּיהּ פּוּרְתָּא וְלֵימָא: ״וַיַּרְא ה׳ כִּי סָר לִרְאוֹת וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי, וְלֵימָא: ״וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם וְגוֹ׳״? אֶלָּא לְיוֹמָא קַמָּא, לֵימָא: ״וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה׳ אֵלָיו וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳״, וְלִמְחַר, לֵימָא: ״וַיַּרְא ה׳ כִּי סָר לִרְאוֹת״, וְלִמְחַר: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אַל תִּקְרַב הֲלֹם״. וְכִי פָּסֵק לֵיהּ, לִיתַתֵּיהּ וְלִיפְסְקֵיהּ וְלֵימָא הָכִי: ״הַסְּנֶה הַסְּנֶה! לָאו מִשּׁוּם דִּגְבִיהַתְּ מִכׇּל אִילָנֵי אַשְׁרִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁכִינְתֵּיהּ עֲלָךְ, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמָיְיכַתְּ מִכׇּל אִילָנֵי אַשְׁרִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁכִינְתֵּיהּ עֲלָךְ. וְכִי הֵיכִי דַּחֲמִיתֵיהּ אִשָּׁתָא לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וַעֲרַקַת מִן קֳדָמוֹהִי, כֵּן תִּחְמֵינֵיהּ אִשָּׁתָא לִפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִית וְתִיעְרוֹק מִן קֳדָמוֹהִי״. לְסִימְטָא, לֵימָא הָכִי: ״בַּז, בַּזְיָיה, מַס, מַסְיָיא, כַּס, כַּסְיָיה, שִׁרְלַאי, וַאֲמַרְלַאי, אִלֵּין מַלְאֲכֵי דְּאִישְׁתְּלַחוּ מֵאַרְעָא דִסְדוֹם וּלְאַסָּאָה שְׁחִינָא כְּאִיבִין, בְּזָךְ, בַּזַיִךְ, בַּזְבְּזִיךְ, מַסְמְסִיךְ, כַּמּוֹן, כָּמִיךְ, עֵינִיךְ בִּיךְ, עֵינִיךְ בִּיךְ, אַתְרִיךְ בִּיךְ, זַרְעִיךְ כְּקָלוּט וּכְפִרְדָּה דְּלָא פָּרָה וְלָא רָבְיָא, כָּךְ לָא תִּפְרֵה וְלָא תִּרְבֵּה בְּגוּפֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִית״. לְכִיפָּה, לֵימָא הָכִי: ״חֶרֶב שְׁלוּפָה וְקֶלַע נְטוּשָׁה לָא שְׁמֵיהּ יוֹכַב חוֹלִין מַכְאוֹבִין״. לְשֵׁידָא, לֵימָא הָכִי: ״הֲוֵית דִּפְקִיק, דִּפְקִיק הֲוֵית, לִיט תְּבִיר וּמְשׁוּמָּת בַּר טִיט בַּר טָמֵא בַּר טִינָא, כְּשַׁמְגַּז מְרִיגַז וְאִיסְטְמַאי״. לְשֵׁידָא דְּבֵית הַכִּסֵּא, לֵימָא הָכִי: ״אַקַּרְקָפֵי דַאֲרִי וְאַאוֹסֵי דְגוּרַיְיתָא אַשְׁכַּחְתּוּן לְשֵׁידַאי בַּר שְׁרִיקָא פַּנְדָּא, בְּמֵישָׁרָא דְכַרָּתֵי חֲבַטְתֵּיהּ, בְּלוֹעָא דַחֲמָרָא חֲטַרְתֵּיהּ״. וּבְנֵי מְלָכִים בְּזֹגִין. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: כׇּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם. רָבָא אָמַר: בְּאָרִיג בִּכְסוּתוֹ, וְדִבְרֵי הַכֹּל. מַתְנִי׳ יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל וּבְשֵׁן שׁוּעָל וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב, מִשּׁוּם רְפוּאָה — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין אַף בַּחוֹל, מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. גְּמָ׳ יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל — דְּעָבְדִי לְשִׁיחְלָא. וּבְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל — דְּעָבְדִי לְשִׁינְתָּא. דְּחַיָּיא — לְמַאן דְּנָיֵים. דְּמִיתָא — לְמַאן דְּלָא נָיֵים. וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב — דְּעָבְדִי לְזִירְפָּא. מִשּׁוּם רְפוּאָה — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הָא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי? וְהָתַנְיָא: אִילָן שֶׁמַּשִּׁיר פֵּירוֹתָיו סוֹקְרוֹ וְצוֹבֵעַ אוֹתוֹ בְּסִיקְרָא וְטוֹעֲנוֹ בַּאֲבָנִים. בִּשְׁלָמָא טוֹעֲנוֹ בַּאֲבָנִים, כִּי הֵיכִי דְּלִיכְחוֹשׁ חֵילֵיהּ. אֶלָּא סוֹקְרוֹ בְּסִיקְרָא מַאי רְפוּאָה קָעָבֵיד? כִּי הֵיכִי דְּלִיחְזְיוּהּ אִינָשֵׁי וְלִיבְעוֹ עֲלֵיהּ רַחֲמֵי. כִּדְתַנְיָא: ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״. צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לְרַבִּים, וְרַבִּים יְבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים. אָמַר רָבִינָא: כְּמַאן תָּלֵינַן כּוּבְסֵי בְּדִיקְלָא — כִּי הַאי תַּנָּא. תָּנֵי תַּנָּא בְּפֶרֶק אֱמוֹרָאֵי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין. אֲמַר לֵיהּ: כּוּלְּהוּ אִית בְּהוּ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, לְבַר מֵהָנֵי: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ מֵבִיא מֵאוֹתוֹ הַמִּין וּמַנִּיחַ לֵיהּ עַל קׇדְקֳדוֹ, וְלֵימָא הָכִי: ״חַד חַד נָחֵית בָּלַע, בָּלַע נָחֵית חַד חַד״, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. לְאִדְּרָא לֵימָא הָכִי: ״נִנְּעַצְתָּא כְּמַחַט, נִנְעַלְּתָא כִּתְרִיס, שַׁיָּיא שַׁיָּיא״.

21 סנהדרין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין בִּבְנֵי מֵעַיִים בְּשַׁבָּת, וְלוֹחֲשִׁין לְחִישַׁת נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּשַׁבָּת, וּמַעֲבִירִין כְּלִי עַל גַּב הָעַיִן בְּשַׁבָּת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּכְלִי הַנִּיטָּל, אֲבָל בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ נִיטָּל – אָסוּר. וְאֵין שׁוֹאֲלִין בִּדְבַר שֵׁדִים בְּשַׁבָּת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף בַּחוֹל אָסוּר.

1 האומר דגן וכו'. ירוש' פ"ו ה"ט, ח' ע"ג.

2 שנאמ' לדגון וכו'. שופטים ט"ז, כ"ג.

1 דני דנו וכו'. ירוש' הנ"ל; בבלי ס"ז ב'.

2 שנ' חי אליך וכו'. עמוס ח', י"ד.

1 עמי בעצו וכו'. הושע ד', י"ב.

1 האומ' מרפא וכו'. עיין ירוש' ברכות פ"ו ה"ו, י' ע"ד; בבלי שם נ"ג א' כל הברייתא.

1 שתו והותירו וכו'. בבלי ס"ז ב'.

1 האומ' לאו וכו'. ירוש' פ"ו ה"ט, ח' ע"ג.

2 ויאמרו לאל וכו'. איוב כ"א, י"ד.

1 אי זהו מנחש וכו'. ספרי שופטים פיס' קע"א, עמ' 219, בבלי סנהדרין ס"ה סע"ב.

1 אי זהו מעונן וכו'. ספרי ובבלי הנ"ל; תו"כ קדושים פ"ו ה"ב, צ' ע"ג.

2 ערבי שביעיות וכו'. המקורות הנ"ל.

3 אוחזי העינים. המקורות הנ"ל. ועיין במשנ' סנהדרין ספ"ז.

1 סוקרין את האילן וכו'. לעיל שביעית פ"א ה"י, עמ' 168, ובמסה"ת שם.

1 ממשיכין יין וכו'. בבלי ברכות נ' ב'; מס' שמחות פ"ח ה"ד, עמ' 150.

2 מעשה ביהודה וכו'. מס' שמחות הנ"ל.

1 שורפין וכו'. בבלי סנהדרין נ"ב ב', ע"ז י"א א'.

2 שנ' בשלום וכו'. ירמי' ל"ד, ה'.

3 כשם ששורפין וכו'. להלן סנהדרין פ"ד ה"ג; בבלי ע"ז הנ"ל. ועיין מס' שמחות פ"ח ה"ו.

4 מעשה שמת וכו'. בבלי ומס' שמחות הנ"ל.

1 עוקרין וכו'. בבלי הנ"ל; מס' שמחות פ"ח ה"ה.

1 מן הארכובה וכו'. משנ' חולין פ"ד מ"ו.

1 עמד עצם וכו'. ירוש' פ"ו ה"ט, ח' ע"ג; בבלי ס"ז א'.

1 מעבירין וכו'. עיין ירוש' פי"ד ה"ג, י"ד ע"ג; בבלי סנהדרין ק"א א'.

2 ואין לוחשין וכו'. בבלי הנ"ל.

3 בכל הכרכים וכו'. ב"ר פ"מ מ"א, ז', עמ' 394.

1 שנ' אברם וכו'. בראשית י"ג, י"ב.

1 שהאמינו וכו'. עיין מכילתא בא רפי"ח, עמ' 69, ירוש' שביעית פ"ו ה"א, ל"ו ע"ג.

16 מסכת שמחות פתח ↗

שורפין שריפה למלכים ואין שורפין שריפה לנשיאים וכשמת ר"ג הזקן שרף אונקלוס הגר יותר משמנים מנה אמרו לו מה ראית אמר להם כתיב ירמיהו ל״ד:ה׳ בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וגו׳ ואין ר"ג יפה יותר ממאה מלכים שאין בהם צורך.

21 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

לוֹחֲשִׁין לָעַיִן וּלְמֵעַיִים וְלִנְחָשִׁים וּלְעַקְרַבִּים וּמַעֲבִירִין עַל הָעַיִן בַּשַּׁבָּת. מַעֲשֶׂה בְּירִבִּי עֲקִיבָה שֶׁאָחַזְתּוֹ הָעַיִן וְהֶעֱבִירוּ עָלָיו כֵּלִים בַּשַּׁבָּת.

« מסורת התוספתא על שבת ו׳:י״ח מסורת התוספתא על שבת ח׳:א׳ »